יום ראשון, 24 ביולי 2016

קפה עדן

נועה סגרי היא ירושלמית ברמ"ח אבריה, שעושה ימים ולילות כדי להביא משקיעים וחברות היי-טק לירושלים, במסגרת עבודתה ב-JVP. כבת להורים שעשו כמה שליחויות ברחבי תבל, יצא לה קצת לראות עולם. אז ביקשנו ממנה לחזור לשכונה בה גדלה, ולבדוק את הקפה החדש במלון עדן, שהוא הרבה יותר מקפה.

כשמבקשים ממני להגדיר את עצמי, לרוב התשובה הראשונה שיוצאת מפי היא ירושלמית. כנראה שההגדרה הזאת היא גם מה שהביא לארוחת הצהריים בה גילינו פנינת חן קטנה והיא שזו שיצרה דיון ער על ירושלמיות ועל כל מה שעובר וקורה בעיר שלי.

כירושלמית, אני תמיד אוהבת לגלות מקומות חדשים, כאלה שמעט נסתרים מהעין. פנינות חן קטנות ברחובות צדדיים מלאים קסם ורחוקים מעט מההמולה התיירותית של מרכז העיר. כך הרגשתי שהגענו לקפה עדן אשר במלון עדן בארנונה. הקפה ממוקם בקומת הכניסה למלון הקטן שנמצא ברחוב צדדי בשכונה, רחוב שהיה פעם, אי-שם בסוף שנות ה-90 החצר האחורית של התיכון שלי. 

קפה עדן עונה להגדרה של בית קפה שכונתי. מקום קטן ונעים שמשרה אווירה מזמינה ורגועה. אפשר לשבת בחוץ תחת הצלייה וליהנות מהאוויר הירושלמי, או לשבת בפנים בין היצירות המשעשעות של אמן הקריקטורות יוחנן לקיצביץ שמעטרות את קירות הקומה. כמעט בכל מקום בו תחליטו לשבת תרגישו בנוח, קצת כאילו אתם בבית.

וגם טעים פה!
בית המלון וכן הקפה מנוהלים על ידי לין ויובל, זוג נמרץ ומלא אהבה לירושלים ולמקום אותו הם מפעילים. את המלון הם מנהלים ביד רמה כבר קרוב לשש שנים וחווים יחד עם העיר את העליות והמורדות של חיינו כאן. היצירתיות של לין ויובל באה לידי ביטוי לא רק בתפריט של המקום והיא עוברת גם בגנים. השניים הם ההורים של האחיות ג'משיד, הצמד המוזיקלי החם בעיר (אזהרת פרסומת סמויה: ניתן להשיג את הדיסק החדש שלהן במקום!).   

לפני קצת יותר מחצי שנה החליט הזוג ג'משיד (המקורי!) לפתוח את הקפה במלון שייתן מענה גם לאורחי המלון וגם לכל מי שמחפש מקום לקפה ואוכל בשכונה. בית הקפה פועל בשעות היום והזוג מציע גם אפשרות לאירועים במקום מבריתות, בר מצוות, שבתות חתן ועד להשקות ספרים, מוסיקה וסדנאות בישול.

כיאה ליום קיצי באמצע חודש יולי, התיישבנו בחוץ כדי ליהנות מהשמש (בכל זאת כשמבלים בתוך משרד כל היום מנצלים כל הזדמנות להיות בחוץ באמצע היום...). יובל ולין גרמו לנו להרגיש מיד בבית. לצד התפריט הסטנדרטי של מנות "בית קפה"- ארוחות בוקר, שקשוקות, סלטים, כריכים ופסטות – ניתן היה למצוא בתפריט גם מספר מנות מפתיעות: החל מארוחת בוקר טוניסאית דרך ציזיקי ועד שקשוקה ירוקה. בנוסף לכך מוצעות מנות ייחודיות לפי ימי השבוע, כך שבכל יום יש מנה מיוחדת. הניצוץ בעיניים של יובל כשהוא מסביר על המנות המיוחדות, רק מדגיש כמה הנאה הוא מקבל מהכנתן.

מרק, מאפה וסלט נכנסים לבית מלון. 
כששואלים אותי מאיזה מוצא המשפחה שלי, לרוב אני מגמגמת מעט ובוחרת לפני האדם שמולי איזה תשובה לתת. איטלקייה, בריטית, ספרדייה, ולפעמים אני מנסה להסביר ליושב מולי שלמרות החזות הפסאודו בלונדינית שלי, בכלל יש לי שורשים מרוקאיים. כך מצאתי את עצמי בין שני פרסים שמגוללים ביניהם מסורות מפוארות של בישול פרסי, בזמן שאני מנסה בגמגום קל להראות שגם אני יודעת. ברור, אצלנו מכינים קוסקוס בחגים וזה ממש מיוחד בבית שלנו כשתוך כדי שאני מנסה לזכור את שמות המנות הפרסיות והדקויות ביניהם ומבינה שאין סיכוי שזה יקרה. 

בינתיים התחיל לזרום לשולחננו מצעד של טעימות בצבעים וטעמים שונים. למרות מזג האוויר החם המרקים שהגישו לנו היו נפלאים, מרק עדשים עם נגיעות של שמן זית וסומק ומרק קובה (טבעוני!) היו רק ההתחלה. המשכנו עם סלטים טריים קצוצים דק ומאפה בוכרי בשם ביצ'אק במילוי דלעת ובצל. ואז הגיעו המנות מבית, תבשיל אורז פרסי ותפוחי אדמה עם המון ירק ושעועית אדומה (המתקרא על ידי התפוצה האיראנית חורוש סבזי) שהיה נפלא וקוסקוס עם ירקות שהיה טעים במיוחד.

אחרי שהתענגנו על המנות הראשונות והעיקריות, נכנסו פנימה למנה אחרונה וקפה. במזגן פנינו לעסוק בעניינים החשובים באמת – עוגת הגבינה. ופה יובל סיפר לנו שמעבר לאהבה שלו לבישול, הוא תמיד חלם לאפות ולכן כל המתוקים שמוגשים במקום הם מכינים בעצמם. אנחנו, שקיבלנו חתיכה לא קטנה של עוגה, הבנו שכשאופים מאהבה אפשר ממש לטעום את זה. תוך כדי שעדי ואני עושים תחרות סמויה מי יאכל יותר מהעוגה (עדי ניצח בקלות), שמנו לב שהעוגה הייתה נטולת בצק. כשביררנו את העניין, גילינו שזה לא מקרי: חלק ניכר מהתפריט מאד ידידותי לרגישים לגלוטן, וגם לטבעונים, כך שכל סועד יוכל למצוא בדיוק את המנה המתאימה לו.

קפה גן עדן
לצד עוגת הגבינה הוגשה לנו ריבת תפוזים סינים משובחת הנעשית במקום, ואיתה קיבלתי גם את כוס האספרסו. הקפה הוא מבחן קשה לכל מי שיש לו אפילו גרם של גנטיקה איטלקית וגם את המבחן הזה המקום עבר בהצלחה יתרה, כמות הקפה, הטמפרטורה והאיכות היו בדיוק כמו שאיטלקייה הייתה רוצה לשתות ברומא. 

מילה אחרונה: מעבר לזה שהקפה הוא פנינה ירושלמית, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, קפה שכונתי שמכיל בתוכו תרבויות שונות ומושפע מכל מה שיש לעיר וליושביה להעניק, זהו גם אחד מהמקומות הפועלים בשיתוף פרויקט ירושלמי ייחודי אחר – השגחה פרטית. פרויקט השגחה פרטית הוא מודל כשרות חלופי למסעדות ולבתי עסק. הפרויקט החשוב הזה פועל מכוח אמון ושיתוף פעולה הנרקמים יום יום בין הקהילה, המיזם והעסק. לנו רק נותר ליהנות מהפירות של שיתוף הפעולה המקסים הזה.


לאתר של מלון עדן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה