יום ראשון, 4 בינואר 2015

פוקצ'ה במושבה

זוכרים שפעם פעם עשינו הגרלת שיתופים מי יזכה לבחור מסעדה עליה יכתוב? אז מעוז ויסטוך, צלם ומקצוען, בחר את פוקצ'ה במושבה, וזכה. לטובת העניין הוא הסכים מיד לפנות את השבוע הזה בו לא יוכל לראות את ארוסתו. סדרי עדיפויות וזה, אתם יודעים. אגב, היה יופי. תקראו.

את פוקצ'ה במושבה הכירה לי מי שלימים תהיה אשתי, אז חברה שלי. שבחיה הרבים אודות המקום והאוכל המוגש בו העמידו ציפיות גבוהות במיוחד. לשמחתי, לא רק שלא היו אכזבות כגודל הציפיות, אלא שהאוכל עמד בכולן בכבוד ואף התעלה עליהן.

מאז פקדנו את המקום פעמים רבות, באירועים מיוחדים או סתם כשהיינו רעבים והתחשק לנו משהו טעים, ופעם אחר פעם יצאנו מהמקום שבעים ומרוצים, מהאוכל הטעים, מהשירות המצוין ומהחברה הנעימה. לכן היה לי קצת מוזר לשבת בפוקצ'ה כשמולי, במקום האישה שאני אוהב, יושב לו בעל הבלוג אשר אתם אוחזים בידיכם. זה יכול היה להיחשב כבגידה, לולא היה זה בזמן הזה שמגיע לפני שראשוני האורחים יבואו לשמוח איתנו את שמחת נישואינו, ונדרשתי להעסיק את עצמי במשך שבוע.

אז נאלצתי להסתפק בחברתו של עדי.

מאחר שהמקום אינו זר לי, חשבתי לכבוד הביקורת לבחור במנות אותן טרם יצא לי לדגום, אך לאחר עיון בתפריט חשבתי לעצמי – סוס מנצח (או פרה במקרה זה) לא מחליפים, ומיד הזמנתי את הטוב והמוכר. פתחנו באגף הפסטות עם ראגו, פסטה בליווי סלסת עגבניות ונתחי עגל. מנה מעולה ומדויקת. פסטה טריה וטעימה, בשר רך ועשוי היטב, טעמים שמשתלבים נפלא וראשי שום שלמים, רכים ונימוחים, שזה תמיד דבר חיובי בכל מנה שהיא (לא לדייט ראשון).

בגלל שמעוז הוא בן, לא תראו מילה על העיצוב. אז יש תמונה.
המשכנו באגף הפוקצ'ות, כיאה לשם המקום. העדפנו כמובן מנה עם בשר, על כן בחרנו בפוקצ'ה רוסטביף, פוקצ'ה נדיבה בגודלה, עם נתחי סינטה דקים, ביצת עין, איולי חזרת ושאר ירקות ועלים (האוכל של האוכל). מנה שבהחלט יכולה להשביע שני אומניבורים בגודל בינוני. החלק המאתגר במנה הוא להצליח לפרוס לעצמך פרוסה שתכלול כל הטוב המונח על הפוקצ'ה. אם הצלחת, זכית לשילוב נפלא של טעמים ומרקמים המענג את החיך.

לקינוח, הזמנו פונדנט שוקולד, אותה עוגת שוקולד חמה ונוזלית מבפנים, שרבים מכנים בטעות סופלה. כיאה למסעדה בשרית כשרה, הקינוח היה פרווה, וככזה הוא היה טעים ומילא את תפקידו – לסיים ארוחה טובה ומשביעה עם טעם של שוקולד חם ומתוק בפה. בעודי דוגם את הקינוח, שמתי לב שבעצם שחזרנו בדיוק את אותן מנות שהזמנו אני וחברתי דאז (אשתי דהיום) בביקורנו המשותף הראשון בפוקצ'ה. מעניין.

ולסיום סיומת
גם הפעם, כמו בביקורים הקודמים כאן, השירות היה מצוין, קשוב ועם חיוך. אני חש צורך לציין זאת כי לצערי הדבר אינו מובן מאליו ורבות המסעדות שהשירות הקלוקל שלהן מעיב על המנות הטעימות, במידה שיש להן כאלה.

לסיכום: אוכל מצוין, שירות מעולה, חברה נעימה, מבקר חנפן, חתונה שמחה, ועיכוב של יותר מחודש בכתיבת הביקורת. סליחה עדי.

(הערת העורך: לטובת כתיבת ביקורת, מוציאים חתן מחופתו. אבל אני, נחמד אני).


לאתר המסעדה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה